8.5.19

רגע לפני שחוגגים עצמאות...


עוד יום זיכרון חלף זהו  יום הצדעה והתייחדות, זה המעט שאנחנו יכולים לעשות יום אחדות למשפחות שאיבדו הכל. אני מכבדת את זה משתתפת בטקסים, אבל נמאס לי לשמוע עד כמה אנחנו שונים, מיוחדים ונבדלים, וכולם אותנו רוצים לחסל, ונמאס לי לשמוע את הרמטכ"ל ושרי הביטחון מנפנפים בחרב המושחזת, ..
יום הזכרון זה יום שמזכיר לי שנכשלנו, למדנו לשנוא עם אחר, למדנו להעריך כוחניות והרג, למדנו להעריץ חייל בעל נשק, למדנו לשנוא ולפחד...
ביום הזכרון הזה שוב אני דורש ממדינת ישראל שתפסיק לאכזב אותי, אבל בעיקר שתפסיק לסכן, להכאיב להרוג, לכבוש, לגדל לשנאה, ולשלוח להרג. ותסתכל למשפחות בעיניים ותגיד עשינו ואנחנו עושים הכל כדי שזה לא יקרה...

נמאס לי, פולטיקאים חדי לשון מתלקקים ביום הזיכרון , מבטחים הבטחות מאדרים את עצמם למען תועלתם..
מה עושים כל השנה? האם פועלים? 
הם אינם מנהיגים החושבים על טובת הציבור,
הם נהנים לשמר את הקיים ולא שואפים למציאת פתרון אמיתי
אוייב לא בוחרים ועם אוייבים עושים שלום.
אבל מנהיגינו  שמזמן הפסיקו לרצות לנצח במערכה, אלה רק מחפשים דרך לקצר אותה-
עד הסבב הבא. 
כן, הם פועלים לשימור הקיים,, למען הכיסא שישמר, למען כבודם למען קידומם האישי 
ולבסוף הולכים 'לעשות לביתם'..
ובשנה הבאה שוב יופיעו הפולטיקאים התורנים שוב ינאמו ...

וביום הזה יותר מכל יום אסור לנו לשכוח את הנעדרים, כישלונה ש מדינה להחזיר את חיילה ..
כישלונן של ממשלות ישראל ...
צריך לזכור ולהזכיר בכדאי שיעשה הכל להחזרתם במהרה. 
ובעוד שעה קלה מצפים מאתנו לצאת מגדרינו ולחגוג עצמאות....

אין תגובות:

פרסום תגובה